אז ככה זה קרה...

פעם, מזמן, הדביקו לי תווית
״מוזרה״.
כי אף פעם לא הלכתי עם הזרם,
אלא דווקא לכיוון השני…
אבל הכי לא בכוונה.

כשכולן לבשו ביום רביעי ורוד,
אני לבשתי שחור ... כמו בכל יום.
וזה לא היה קל
כשאמרו ש״המכשפה״ הגיעה לכיתה,
אבל זה לא הפריע לי לחלום.

מגיל אפס 
מחברות מלאות ציורים ורעיונות משוגעים,
דברים יפים שיצרתי בראש,
משפטי מחץ,
עם שלדים מנצנצים.

תמיד חשבתי
שרק אותי זה יעניין,
ושזה לא יצחיק אף פעם אף אחד.
שאלה רעיונות מטופשים,
ושהם לא יבינו
כמה זה בעצם מיוחד.

וחורף אחד,
באמצע נובמבר,
כשקפוא וקר 
היה יום הולדת לחברה,
ואני הייתי עמוק במינוס אכזר.

אז הכנתי לה מתנה.
כן… אני.
הכנתי.
ממש לאט,
בשתי ידיים.

אחרי שחשבתי על רעיון שיצחיק אותה,
ועבדתי עליו כמעט יומיים.

כמובן שכללתי בפנים
הומור ושחור,
והרבה גלאם.
והיא ממש אהבה
וסיפרה לכולם.

ואז חברה שלה פנתה אליי דרכה,
ושאלה:

​

״אני יכולה להזמין ממך גם מתנה?״

 

כל כך הופתעתי
שלא הצלחתי להוציא מילה.

והחברה של החברה אמרה:

״הלו?.. את על הקו?״
ומלמלה…
״איזו מוזרה…״

​

״כן, כן… אני כאן, סליחה, לא שמעתי״.

 

זה היה ממש שקר 
אבל זה מה שאמרתי.

בקיצור,
היא הזמינה,
וסיפרה לחברה,
שסיפרה לחבר,
שסיפר לחבורה.

ולאט־לאט מצאתי את עצמי
מכינה מוצרים מכושפים
כל יום או יומיים
אבל באהבה.

ואז עצרתי וחשבתי:
רגע…
אולי יהיה נחמד
לפתוח אתר
כדי לנהל את הדבר הזה,
המיוחד.

כדי שכולם יוכלו להזמין ממני
את המוצרים המוזרים סלאש חמודים.

אז הנה אני כאן.
ויש אתר.
וזה מדהים!!

זה גם קצת מקום מפגש
לכל הווירדוז
שאהבים שחור וגלאם.

אז לחיים, ביצ׳ז!
XOXO

UGABOOGA’S MOM :)